פסק-דין בתיק ע"ב 2410-07

פתיח

1.            לפנינו תביעתו של מר שלמה אינדיג (להלן: התובע), נגד עמותת אור חדש מרכז חינוכי בגליל (להלן: הנתבעת), מי שהיתה מעסיקתו בתקופה הרלבנטית לתביעה. העניין בו עלינו להכריע, הוא - האם זכאי התובע למענק יובל, ולתמורה כספית בגין שתי שעות הוראה שבועיות, שלא תוגמל עבורן בשנה האחרונה לעבודתו, לטענתו - שלא כדין, או שצודקת הנתבעת בטענתה, שאינו זכאי לתשלומים הנתבעים, לרבות בגין מניעות ושיהוי; וכן - האם יש בתשלום ששילמה הנתבעת לתובע, כפיצויי פיטורים - לפנים משורת הדין - כדי לשלול את זכאותו לרכיבים שתבע [ראו הפלוגתאות, כפי שנוסחו בס' 5 להחלטה מיום 10.1.08].

2.            יש לציין, כי לאחר סיכומי התשובה של התובע, ביקשה הנתבעת למחוק סעיפים מתשובתו, בטענה, שיש בהם הרחבת חזית אסורה. התובע הגיב גם בטענות המתיימרות להיות טענות משפטיות, מכח תקנות סדר הדין האזרחי - על אף שאלה אינן חלות במלואן בבית-הדין לעבודה - וביקש להחזיר את התגובה לידי הנתבעת. לאחר שעברנו על כל החומר אנו סבורים, שאין מקום לנהוג כמבוקש ע"י צד זה או אחר; זאת, למרות שסיכומי התשובה הכפילו בהיקפם את הסיכומים הלאקוניים של התובע, והתייחסו גם לנקודות שאינן בפלוגתאות. רוב טענות התובע בסיכומיו נגעו לאופן בו הוא חושב שהוכיח את תביעתו - ביחס לרכיבים שנותרו להכרעתנו ובהתחשב במכלול ההתבטאויות שלפנינו - ואנו נבחן את טענות הצדדים, בהקשר זה, וכיצד הן משתלבות עם הראיות שהוצגו והמצב המשפטי המחייב.

העובדות וטענות הצדדים

3.            העובדות הרלבנטיות, ברובן, אינן שנויות במחלוקת, ואלה הן:

                       א.         התובע הוא עובד הוראה, אשר הועסק שנים רבות על-ידי משרד החינוך, במשרה מלאה, ממנה פרש ביום 31.8.94 לגמלאות, והחל מאותו מועד הוא גמלאי של שירות המדינה ומקבל ממנה פנסיה חודשית, לרבות "מענק יובל".

                       ב.         התובע עבד כמורה בנתבעת מתאריך 1.9.95 ועד 31.8.02, מועד בו הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים עקב התפטרות התובע. לא הוצג לנו מכתב הפסקת עבודה, אך, במכתבו אל הנתבעת, מיום 28.5.06 [נספח לכתב-התביעה], ציין התובע, כי פרישתו היתה בשל מה שהוא הגדיר: "ההידרדרות החינוכית ...".

                        ג.          רק כעבור כ- 5 שנים, ביום 2.7.07, הוגשה התביעה הנוכחית, בה תבע התובע תשלומים שונים, בגין תקופת עבודתו בנתבעת והפסקתה, בתביעה אותה הגיש גם נגד שלושה בעלי תפקידים בנתבעת - ללא עילה [נמחקו בהחלטה מיום 19.9.07, בש"א 4576/07].

                       ד.         בדיון המוקדם, ביום 10.1.08, נמחקו גם חלק מרכיבי התביעה - מחמת התיישנות - ונקבעו הפלוגתאות שלעיל, כאשר הנתבעת נותרה כנתבעת יחידה.

                       ה.         תנאי שכרו של התובע, כעובד הנתבעת, היו בהתאם להסכמים הקיבוציים של המורים בשירות הציבורי, על אף שהנתבעת אינה צד ישיר להסכמי שכר אלה.

                        ו.          הנתבעת היא עמותה המתוקצבת ע"י משרד החינוך, תקצוב שנעשה לפי פרופיל ממוצע של מורה, ללא התייחסות ספציפית לנתוניו של מורה זה או אחר, ותקציבה נתמך גם מתרומות של גורמים שונים.

                        ז.          אין חולק, כי התובע הוא שהתפטר מעבודתו בנתבעת, וכעולה מהפלוגתאות, אף לא היה חולק שהנתבעת שילמה לו "פיצויי פיטורים לפנים משורת הדין" [פלוגתא ג'].

                       ח.         ביום 8.8.02, חתם התובע על מסמך "הצהרה והתחייבות", לפיו - עם קבלת הפיצויים מהנתבעת הוא מוותר "על כל תביעה שהיא בין כספית בין של ימי עבודה, או חופשה או כל תביעה אחרת מכל סוג שהיא" ומתחייב להימנע מתביעה כנ"ל [ נ/3 - נספח 1 (להלן: כתב הויתור)]. על כתב הויתור הוסיף התובע בכתב-יד - "למעט משכורות שוטפות לחודשים יוני, יולי ואוגוסט 2002" וכן את המשפט - "הנני מאשר שקיבלתי את כספי הפיצויים המגיעים לי".

                       ט.         מאחר שהתובע ייצג את עצמו, לא הוגשו עדויות ראשיות בתצהירים, אבל, במהלך ישיבת ההוכחות, ביום 22.1.09, נוכחנו לדעת, כי לא הונחה לפנינו תשתית מספקת - בנושא הזכאות לקבל מענק יובל - וחייבנו את הנתבעת להגיש תצהיר משלים [ נ/3]; בעקבותיו השלים התובע תצהיר משלו, ממנו נמחקו נושאים שחרגו מהמותר [ ת/5].

4.            לטענת הנתבעת, חתימת התובע על כתב הויתור, לאחר התפטרותו, היתה כנגד קבלת תשלום אותו לא היתה חייבת לשלם לו, אשר ניתן רק על יסוד הויתור, ומשכך - יש לדחות את התביעה ברכיבים שבמחלוקת. לטענת התובע - "המדובר בחוזה אחיד ומקפח, אשר גם כל הפרטים למעט החתימה, נוסחו והועלו על הכתב על ידי הנתבעת" [ס' 22 לסיכומיו]; עוד הוא טוען, כי אין להפחית מחוקי המגן, ועל כן, על כתב הויתור להידחות מפניהם [שם, ס' 23].

5.            בעניין מענק היובל טוען התובע לתשלום עבור התקופה החל מתאריך 2.7.2000 - גבול ההתיישנות, בהתחשב במועד הגשת תביעתו. לטענתו, הנתבעת לא העבירה את פרטיו למשרד החינוך, על מנת שיקבל תשלום זה במסגרת ההקצבות המועברות ממשרד החינוך לנתבעת, על כן, היא חייבת בתשלום המענק ישירות לידיו; ואילו הנתבעת סבורה, כי אין מקור נורמטיבי המחייב אותה לשלם "מענק יובל" לתובע, בהיותו גמלאי של משרד החינוך, המקבל מענק יובל מלא גם בהיותו בפנסיה. כאשר לפי תשובה שקבלה באתר אינטרנט של הסתדרות המורים - אין זכאות למענק על יותר ממשרה אחת ואין "מענק יובל" במוסד פרטי.

דיון והכרעה

6.            נקדים ונאמר, כי התובע לא עמד בנטל להוכיח את זכאותו לתשלומים שתבע, גם אם נסיבות חתימתו על כתב הויתור, ונוסחו, לא היה בהם די כדי למנוע את עצם הגשת תביעה.

7.            כבר בראשית דברינו נזכיר הלכה ידועה, כי לא בנקל ייתן בית-הדין תוקף לכתבי ויתור, בכלל, ובפרט כאשר בזכויות קוגנטיות עסקינן [דב"ע 2-10/98 קנטי - דיגיטל אקויפמנט (זק) בע"מ, פסה"ד של הנשיא אדלר (במאגר ממוחשב, 1.6.99); דב"ע נד/3-229 חמת ארמטורות ויציקות בע"מ - נעים, פד"ע לג 260, 280-279 (1998); דב"ע נו/3-29 תנובה בע"מ - לוסקי (במאגר ממוחשב, 29.3.98); דב"ע מז/3-140 כיתן בע"מ - חיות, פד"ע יט 489, 493-492 (1988)]. בענייננו, לא הוכח, כי הוסברה לתובע משמעות החתימה על מסמך מעין זה, מה גם שהמסמך אינו עונה על דרישות הפסיקה, במובן זה שאינו מפורט דיו ולא ניתן להבין ממנו כיצד נעשה חישוב זכויותיו של התובע ועל מה הוא מוותר. על כן, אין חתימת התובע על כתב הויתור מאיינת את זכותו לתבוע את זכויותיו, ואף לקבלן - במידה שלא שולמו לו במלואן. יחד עם זאת, ככל שבדיקת הזכויות תעלה, כי התובע קיבל, כתוצאה מההסכמות שקדמו לחתימה על כתב הויתור, תשלומים שלא היה זכאי להם, בדין, והנתבעת שילמה אותם אך ורק בשל חתימתו על כתב הויתור, מובן, כי יהא עלינו לבחון את כל ההתחשבנות מחדש, ובמידת הצורך אף להתחשב בסכומים שקיבל כפיצויי פיטורים - מאחר שהוסכם ששולמו "לפנים משורת הדין" - לעומת סכומים שיימצא שכן מגיעים לו, אם יימצאו כאלה.